<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' סוכה ח"ב</h1>
<h2>דף ב.</h2>
וצריך שלא יקבע בה קונדריסין למעלה מכ' אמה כדי לסכך בהם דתנן סוכה שהיא גבוהה למעלה מכ' אמה פסולה ופליגו בה רבה ור"ז ורבא רבה סבר טעמא דמתניתן משום דלא שלטא ביה עינא [והיכא דדפנות מגיעות לסכך] אפי' גבוה כמה כשרה ולר"ז פסולה משום צל והיכא דרויחא דאיכא צל כשרה ולרבא כיון שהיא גבוהה מכ' אמה דדרכה לעשות דירת קבע פסולה לעולם וכ' רבינו אלפסי ז"ל איכא מאן דפסק הלכתא כרבה ואנן ס"ל כרבא דקי"ל סוכה דירת ארעי בעינן (ור"ז) [ור"י] דמכשר סבר דירת קבע בעינן ולית הלכתא כוותיה ואי דפנות מגיעות לסכך כ"ש דדירת קבע היא והאי סברא לא נהיר לן דרבה נמי מגיעות לסכך כשרה ס"ל דירת עראי בעינן ואפילו עביד ליה דירת קבע כשרה. ומאן דס"ל דירת קבע כשרה אבל מאן דאית לית דירת קבע דירת ארעי פסולה והלכך דפנות מגיעות לסכך [כשרה, אי] לא דריש למען ידעו ידיעה לדורות ומסתברא דהלכה כרבה דכל מילי דמר עביד כרב, ועוד דבכולהו אית להו פירכא מעליא ואיצטריך להו לשינוייא דהא קשיא דקמקשה ידיעה לדורות היא דכתיב ל"ק דהא ממילא ש"מ ולר"ז הוא דאצטריך לשנוייא אבל לרבה לא אצטריך. ועוד דר' יאשיה קאי כוותיה דאמרינן כמאן אזלא הא דאמר ר' יאשיה אמר רב מחלוקת כשאין דפנות מגיעות לסכך אבל דפנות מגיעות לסכך ד"ה כשרה כמאן כרבה והו"ל רבא יחידאי לגבי ר' יאשיה ורבה ולית מאן דס"ל כרבא, ועוד דאמרינן לקמן בשלמא לר' יאשיה דקאמר באין דפנות מגיעות לסכך פליגו אבל בדפנות מגיעות לסכך ד"ה כשרה וכו' וכי דרכה של מלכה לישב בסוכה קטנה ואע"ג דרב אשי מתרץ בסוכה העשוייה קטונית שינוייא דחיקא היא והלכתא כר' יאשיה וכרבה ובדפנות המגיעות לסכך ד"ה כשרה ובאין דפנות מגיעות אפי' יש בה יותר מד"א פסולה והר"ר יצחק אבן גיאות פי' אפי' דפנות מגיעות לסכך בין בסוכה גדולה בין בסוכה קטנה פסולה. ותמוה לן טובא כמאן ס"ל.
<h2>דף ג.</h2>
השני. הכשר מדתה. ושלש מחלוקת בדבר כדתנן מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין ותניא ר"א כל סוכה שאין בה ד"א על ד"א פסולה. ואסיקנא דב"ש וב"ה בתרתי פליגו בסוכה קטנה ובסוכה גדולה וחסורי מחסרא וה"ק מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית או שאינה מחזקת ראשו ורובו ושלחנו ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין ומסתב' דשלשתן מקרא א' דרשו בסוכות תשבו שבעת ימים ב"ש סברי תשבו כעין תדורו ובעינן מקום ישיבה ואכילה וראשו ורובו לישובו ושלחנו לאכילה וב"ה סברי ישיבה לחודא בעינן ובאכילה לא קפיד קרא ור' סבר דירה כבית דכל בית שאין בו ד"א על ד"א אינו בית. ואר"ש בר' יצחק הלכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושלחנו כב"ש ואע"ג דאביי חשיב ליה לב"ש בשיטה דאמר אביי ר' ור' יאשיה ור"ש וב"ש [וכו'] כולהו ס"ל דוכתי קבע בעינן וקי"ל כל כה"ג אין הלכה אביי הוא דס"ל טעמא משום דירת קבע היא וליתא כדפרישית ורב (ו)שמואל [בר"י] הכי ס"ל ולא חשיב לב"ש בשיטה והלכתא כב"ש בסוכה קטנה וכב"ה בסוכה גדולה דל"ג שמא ימשך אחר שלחנו ורבינו נחשון הכי פסק, והכי מוכח בברכות (י"א.) דאמר רב יוסף עשה כדברי ב"ש לא עשה ולא כלום דתנן מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין ומעשה וכו' עד אמרו לו א"כ היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך ומשמע דהלכה כב"ה אבל ר' אלפסי פסק בתרוייהו כב"ש דחד טעמא נינהו ומסתב' דליכא למיגזר שמא ימשוך אחר שלחנו אלא בסוכה גדולה שימשוך עצמו אחר המקום שהוא רגיל לאכול אבל בקטנה ליכא למיגזר והלכה הכשר סוכה כדי ראשו ורובו ושלחנו שהם ז"ט על ז' דקי"ל (ז':) גברא באמתא יתיב ושלחנו טפח כדגרסינן (ירושלמי פ"ב ה"ח) כמה כדי שלחנו טפח הרי ז'.
<h2>דף ג:</h2>
היתה גבוהה מכ' אמה ובא למעטה בכרים וכסתות לא הוה מיעוט ואע"ג דבטלינהו בטלה דעתו אצל כל אדם. תבן ובטלו הוה מיעוט וכ"ש עפר ובטלו. ומסתב' דה"ה עפר ואין דעתו לפנותו. תבן ואין עתיד לפנותו. עפר סתם מחלוקת רבי יוסי ורבנן וקי"ל כרבנן דאמרו בית שמלאוהו תבן או צרורות בטלן מבוטל בטלו אין לא בטלו לא ועפר ועתיד לפנותו ד"ה לא בטיל.
<h2>דף ד.</h2>
היתה גבוהה מכ' אמה והוצין יורדין לתוך כ' רואין אם צלתה מרובה מחמתה כשרה ואם לאו פסול ש"מ סכך מקצתה למעלה [מכ'] מקצתה למטה מ"מ כשרה כדאיתא בפ"ק דעירובין (ג':) חלל סוכה תנן חלל מבוי תנן. וכדרבא דאמר אחד זה ואחד זה כשרה וכן הלכתא. היתה גבוהה למעלה מי' טפחים והוצין יורדין לתוך י' סבר אביי למימר אי הוה חמתה מרובה מצלתה כשרה. א"ל רבא האי דירה סרוחה היא ואין אדם דר בתוך דירה סרוחה וש"מ סכך מקצתו למטה מי' ומקצתו למעלה מי' פסולה דחללה י' בעינן לבד מסככה. ומשום דקמצריף סכך פסול דלמעלה (מי') [מכ'] בהדיה סכך כשר לא מפסלה דליכא למימר אלא שהתחתונה חמתה מרובה מצלתה דבעינן צירוף הא לא בעי צירוף כשר. אטו אי סיכך סוכתו בהכשר והניח למעלה חבילי קש וחבילי זרדין מי מיפסלי ה"נ ל"ש. ואית מ"ד דלא אמרינן אלא במחובר.
היתה גבוהה כ' אמה והיתה בה אצטבא כנגד דופן האמצעי ע"פ כולה ויש בה הכשר סוכה [כשרה]. מן הצד, אם יש משפת האצטבא עד הכותל ד"א פסולה פחות מד"א כשרה. דאמרינן דופן עקומה. וכן אם בנה אצטבא באמצע ויש בה פחות מד"א לכל רוח ורוח כשרה דאמרינן דופן עקומה לכל רוח ורוח. היתה פחותה מי' טפחים וחקק בה להשלימה לי' אם יש משפת חקק ולכותל ג"ט פסולה אם פחות מכאן כשרה. ומסתב' כר"י ן' גאות דאמר והוא שיהיה בחקק הכשר סוכה.
<h2>דף ד:</h2>
היתה גבוהה (כ') [מכ'] אמות ובנה בה עמוד גבוה עשרה ויש בה הכשר סוכה סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתה א"ל רבא בעינן מחיצות ניכרות וליכא. כתב רבינו אבן גאות ז"ל ובלבד שלא תהא האצטבא גבוה מי"ט דרשות אחרת היא וגבי עמוד (אמרינן) [אמר] אעפ"י שעומד בתוך ד"א לדפנות פסולה דבעינן מחיצות הניכרות וליכא דכיון שחלק רשות אחרת לעצמו לא מתכשר אלא במחיצת דפני הסוכה. וכיון דמרוחקות ממנה לא אמרינן גוד אסיק [דהיכא אמרינן גוד אסיק] במחיצתי' הסמוכות והניכרות אבל במרוחקות שאין ניכרות לא. ומסתב' גבי איצטבא אפי' גבוה י' כיון שקרובה הדופן בפחות מד"א אמרינן דופן עקומה וכאילו מעוקמת הדופן עד האיצטבא ובנה עמוד באמצע והיא פחות מד"א אמרינן דופן עקומה לכל רוח ורוח. אבל היכא דהיא רחוקה מד"א דליכא למימר דופן עקומה היא דסבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתה דכיון שפני העמוד גבוה יו"ד הויא מחיצה ואמרינן גוד אסיק ויש ד' מחיצות והכשר סוכה וא"ל רבא (ניכר) בעינן מחיצות ניכרות וליכא. ופני העמוד אינו ניכר מחיצה ול"א גוד אסיק אלא במחיצה הניכרת עשרה והאי דנקיט עמוד גבוה י' דלא אמרינן גוד אסיק אלא במחיצה גבוה י' כדמוכח לקמן (ט"ז.) במשלשל דפנות מלמטה למעלה.
